" תכניסי את המתגלגלת!" נשמע צעקתה של ביאטריקס סטריינג',
בקולה הנמוך. בחורה רזה בעלת שיער שתני נכנסה לחדר, גוררת
אחריה גוף קשור ומתפתל של אישה, בת ארבעים לפחות, לפי תווי
פניה.
ביאטריקס השמנה ומלאת החצ'קונים, הייתה בעלת שיער שחור פרוע
ועיניים ירוקות, ישבה על כסא גדול בקצה אחד של חדר קטן
קלסטרופובי ומדכא, צבוע באפור, כשמעברו השני עמד עוד כסא, קטן
יותר. בעלת השיער השתני נכנסה, הושיבה את הגופה המתפתלת בכוח
על הכסא, פתחה את החבלים הקושרים אותה, קדה ויצאה מהחדר.

"את! ריי המתגלגלת?" שאלה ביאטריקס במבט מאיים.
הבחורה על הכסא התכווצה מפחד.
"ארר," היא פלטה.
"ריי ריי רולינג?"
" ג'יי קיי..." לחשה הבחורה על הכסא.
"מה?" צעקה ביאטריקס.
"ג'ואן רולינג," אמרה הבחורה בהתפרצות אומץ פתאומית, שהתחרטה
עליה בו ברגע.
"ג'ואן, הה?"
הבחורה ששמה התברר כג'ואן הנהנה.
"את מואשמת!" צעקה עליה ביאטריקס, וקולה הדהד בחדר באופן מפחיד
יותר מקודם.
" ב... מה?" היא שאלה, ולנוכח הבעתה המפחידה של ביאטריקס מיהרה
להוסיף " אם, מותר לי לשאול כמובן."
"את מואשמת, מעצם העובדה שאנחנו מאשימים אותך, מובן?"
רולינג הנהנה במהירות.
"וחוץ מזה,"
ביאטריקס קמה מהכסא, שומני האחוריים שלה מדלדלים בתנועות
מהפנטות, שגרמו לרולינג לבהות בהם בעיניים פעורות, היא שלפה
מתחתיו ערימה של ניירות מהודקים זה לזה והחלה לקרוא.
"חוץ מזה את מואשמת בהוצאת דיבה על כלל המכשפות והמכשפים בארץ
ובחו"ל, גילוי קסמים וכישופים למיני יצורים נחותים, פרסום מידע
כוזב על ראשויות הקסם והכישוף ועוד כל מיני דברים כאלה שכתובים
כאן באותיות קטנות, אני פשוט לא ממש יכולה לקרוא..."
"ארר, את יכולה לגרום לזה שפשוט יהרגו אותי?" מלמלה ג'ואן.
" שקט! אל תבלבלי אותי!" צעקה ביאטריקס בהיסח דעת, "הו הנה!"
היא הוסיפה, " כתוב כאן: התובע: ראשות הכישוף של אוסטרליה,
מחלקת 'מכשפות בחו"ל', מה יש לך להגיד להגנתך?"
" אני... כלומר, מבינה, אבל, ארר, אני מתכוונת, לא ממש,
כלומר... את יכולה להסביר קצת?"
ושוב היא מיהרה להוסיף כדי לרכך מעט את התשובה " כמובן, רק אם
מתחשק לך, אני... את יודעת."
"תראי, ג'ואנה, אני יכולה לקרוא לך ג'ואנה נכון?" אמרה
ביאטריקס בקול מעט חלש מהרגיל, ובנימה מפחידה, ועצבנית, אבל
מאופקת וחדה. "תראי," היא אמרה בלי לחכות לתשובה, "אני אתן לך
רמז דק, טוב? נראה אם תביני. מאיפה למען הרווארד דה לה פיכס
השלישי את מביאה את כל השטויות האלה שאת כותבת - פה?!" היא
אמרה בווליום שהתגבר בהדרגה וזרקה על רולינג שבעה ספרים עבי
כרס שהופיעו מהאוויר, ופגעו כולם בבטנה. ג'ואן התקפלה מכאב
ומפחד, וניסתה להגיב.
" תראי, אני, אני, פשוט חיה באנגליה, ויש שם אנשים כאלה,
שכותבים ספרים, ואני חשבתי, את יודעת, שזה יהיה רעיון טוב
לכתוב גם כן ספר כי, את יודעת, אני חשבתי שיש לי רעיון טוב, עם
קסמים ומכשפים וילדים, ובית ספר, את יודעת, רעיון טוב לכתוב
עליו!" היא אמרה כמתוודה על פשעיה.
"אז טעית! גברתי הבלונדינית!" ביאטריקס ירקה מקנאה.
"ואז, פתאום באה אישה בלילה וחטפה אותי, ואז פתאום היה חושך
ומצאתי את עצמי פה על הכסא!" הוסיפה רולינג, לא שומעת, או
מתעלמת מדבריה של ביאטריקס.
"את מעוותת מציאות! את פושעת נבזית! איך את יכולה לתת לאנשים
תמימים את הנוסח ל'אוודה קדברה' הה? ו'קרושיו'? הקללות האלה הן
בערך הדבר הכי שמור בכל הארץ הארורה הזו! הילד הזה, שאת קוראת
לו הארי פוטר! קוראים לו חארלי פלוצר והוא ברמן שמן ומחוצ'קן
שעובד בבאר "האורק המצווח" שני בלוקים מכאן! יש לו צלקת, אבל
זה לא דבר שאנשים מסתכלים עליו ואומרים "איזה יופי!", זה דבר
שאנשים מתסכלים עליו ואז מחייכים ולא אומרים כלום כי כל דבר
אחר שהם יגידו רק יהפוך את המצב לגרוע יותר. חרון אף וויזלי
עובד כמנקה בבית המרזח של דריק קרוסבי! המכשפות בספרים שלך
מתוארות כקטנות אף, נקיות וטהורות ומדיפות צחנת בושם! חוץ מזה
שתדעי לך! שמשרד הקסמים מנוהל על ידי עכברים, וולדמורט הוא לא
יותר מאשר שרת עלוב בבית הספר הוגשוורץ שהפך לג'וק בשנתו
השישית!" היא צרחה בהתפרצות, שגרמה לחדר לרעוד ולתקרה להיסדק.
"להמשיך?" שאלה ביאטריקס בטון שנשמע יותר כפקודה מאשר כשאלה.
ג'ואן פערה את עיניה ואת פיה, והניחה לגופה ליפול ולזחול על
דעת עצמו אל מתחת לכסא. ביאטריקס החלה לקפוץ על הרצפה ולצרוח,
"מה עם מי שאת קוראת לה 'בלאטריקס לסטריינג' הה? איך את מעזה
ספחת בוץ סורית שכמוך! הה? איך?! עליי? עליי?!".
לפתע הדלת נפתחה, ודרכה נכנסה האישה שהניחה את גו'אן על הכסא
מלכתחילה. "הכל בסדר?" היא שאלה במבט חשדני אך מפוחד מעט.
ביאטריקס מיהרה לסדר את שיערה, ולנגב מעט מזיעה שהחלה לזלוג
ממצחה. "הכל בסדר, למעשה, דיברתי כבר עם כל הנוגעים בדבר, וגזר
דין מוות הוצא לרולינג כבר היום. את מוזמנת להכניס אותה לתא עם
הפוצים מצחיני התחת, זה יהרוג אותה 'חת שתיים."
האישה הנהנה והחלה לגרור את רולינג, שכבר לא התנגדה, אל מחוץ
לחדר.