לילך המאמוש / מנהרות |
חצות הליל, מתבוססת בתוכי,
מילים לא נותנות מנוח.
דברים מתגלגלים, לשיכרון חושים
להט מצונזר, צבוע בשקר
למגע של זר.
איני שוכחת ואיכשהו נותר הכאב,
אתה ממהר ודוחקת אני בך ללכת.
עוברת מנהרות שחור-לבן
שחפרתי בעצמי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|