[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שני-אינס עוז
/
חתיכה חסרה

הרבה דברים לומר לך, במשך השנים.
זה נראה כאילו מעולם לא יכולתי להשמיע לך איך ליבי פועם בחוזקה
בכל פעם שמבטינו הצטלבו.
את היית מעין מלכת רחוב כזו, שכל מי שרואה בה מתפעם מיופיה
המסתתר שם, תחת צעיפים משובצים בחום-שחור ופנים מפוייחות
מלכלוך של חסרת בית המשוטטת בין פחי עירייה מרוקנים.
התקווה הזו שלך למצוא שם דבר מה להשביע את רעבונך למגע, היא
תמיד התפוצצה לך בפנים והותירה עוד שריטות וצלקות של כאב ישן
וכבר כמעט בלתי מורגש.
הרי כולנו מתרגלים בסופו של דבר.

היו לנו שיחות פעם,כאלו שנמשכו עד שציוץ הציפורים הגיע לאוזניי
ביחד עם קרני שמש ראשונות שגרמו לעיניי למצמץ מעט.
זהו בוקר חדש בתכליתם של חיים ריקים.
ואני,אינני אני עוד.
אני מכונה משומנת היטב של זיכרונות אינסופיים וללא תקלות.
ומתי כבר תביני שאין דבר כזה חוסר רגש, זו רק האדישות שמכסה על
כך בארשת פנים אפורה וחסרת הבעה.
אנחנו חולפות זו על פני זו ברחוב ואת אינך מזהה אותי, כאילו
שיערי אינו נשאר בתלתליו השחורים ששרופים קצת בקצוות.
ועיני השקד שלי ושפתיי האדומות מן הכפור השורר ברחוב נסדקות
לפתע, מרגישות את קרירות ליבך כלפיי,
כלפי כולם.

פעם היית יכולה להביט בעיניי בלי להשפיל מבט, היום זה כבר לא
חלק מההווי השורר בינינו.
יש משהו חסר כזה, כמו חתיכה שנעלמה לה עם הזמן.
היום היא מטיילת בשבילים פרחוניים ומכוסים שלווה אמיתית שכזו.
ואני בחיפושים כבר מספר חודשים ארוכים, היא אינה משאירה כל רמז
במקומות בהם טיילתי רק חתמה בדמיוני עננים שנראו בשמיים כמו
זוג שפתיים מנשקות.

היום אוכל רק להודות לך בהנחת פרחים אדומים על מצבה ששמך חרוט
עליה.
פספסתי הזדמנות היום.
וגם מחר.
ובכל יום שיבוא,ההזדמנות ההיא של פעם תשוב לשברני, כמו שרק את
הצלחת בעבר.

החתיכות קטנות מדי מכדי להישבר שוב, עכשיו זה רק מכבש של כאבים
שיעבור וירסק הכל מהכל.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עזוב אותך, מה
זה חשוב אם
הפסדתי או
הפסדתי? כשאתה
באמת צמא,
ספרייט.





שמעון פרס


תרומה לבמה




בבמה מאז 12/9/08 21:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שני-אינס עוז

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה