אז כשישבנו
אמרת לי שעכשיו הכול שונה
ושאני צריכה לסמוך עלייך
ושאם אני כועסת את לא תסתובבי ותלכי
וכעסתי, ולא הלכת.
וכשבכיתי
אמרת לי שאת יודעת למה ושתמיד ידעת
ושלא תשאירי אותי לבד
וזה לא משנה איך דברים היו עד עכשיו
ושכל מי שאהבתי הלך
זה אחרת, איתך.
כששאלתי
אמרת שאת מבטיחה
שאני אראה שמותר לי לטעות
ושמותר לי גם לכעוס וזה לא אומר
ושגם אם תכעסי בעצמך, הכל יישאר כמו שהיה
כשלא כעסת.
כן, הבטחת.
כשהלכתי
אמרת שאת לא נוטשת אותי,
ואז התרחקת לאט ובטוח
צעד צעד עד שנעלמת אל האופק
וחשבתי, אולי שכחת.