נשלחתי מתוך אפלה לצוד את מאור עיניך.
צוויתי מבין הקמטים לטעום את קור שפתיך.
אמרו לי - אז מה אם הוא בין-ערביים,
לכי, שתי את מימיו, ואל תיעזרי בידיים.
נצמדתי לאדמה על שפת האגם הרוגע
ראשי נטה ולחיי רטובה ופי את מימיך גומע.
והמים רכים ומתוקים, מגופי לאט רחקו,
ואני - אין ידיים, גוועת ואיני יכולה לקום.
שחק בי עם רוח, הבא לי משב רטוב
ולחש באזניי את רחש המים,
שאזכור כי אולי עוד יבוא גשם טוב,
אולי עוד אצמיח ידיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.