אל אפר הארץ מושיט ידי
אוסף מלוא חופן,
בוחן היטב עתיד ועבר.
חיים שלמים קפוצים אל תוך אגרוף.
אדמה אכולת שורשים
ניזונים במי גשמים.
והיא ארורה לאדם.
זורע בזיעה, מנביט שביבי תקווה.
רגבים שעייפו מלבלוב וקצירה.
ושוב עומדת עירום ועריה.
אדמתי זו רווית פורענות
קרבות רבים ניטשו בה.
מעליה פרחיה
ובבטנה עיכלה פירותיה.
והאדם עודו חורש
חוצב מלוא רזיה
וארור לה הוא.
אך עת פורענות לה
כמו גם שלווה מדומה
טרם יגבה מחיר בעבורה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.