[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לתוך התיק את כל חייה ונפשה אורזת
ובעינייה מצתברים שברי דמעות.
שוכחת, מפילה, לא מרוכזת,
היא משאירה בצד תמונות משותפות.

מתוך מקום יושבי ממול לטלוויזיה
אני עושה עצמי כאילו לא אכפת.
הייתה רוצה היא שאומר לה לא ללכת,
שאתווכח או אצעק, אולי אבכה מעט.

טריקת הדלת מבשרת לי שהיא איננה
המפתחות שלה זרוקים על השולחן.
אני מוזג עוד כוס של ויסקי עם קצת קרח,
אפילו אלוהים לא יחזירה עכשיו לכאן.

קריין החדשות מודיע לי שהעולם בסדר,
הוא משקר לי שהכל לא רע כל-כך.
השקט שבחדר נעלם לרגע
כשכוס הויסקי מתנפצת במסך.

אני רוצה לרוץ למדרגות ואחריה
אך נעצר כי אין לי שום דבר לומר.
אני אהיה הרי אותו הבנאדם אליה,
לא מרושע אבל אדיש וקר.

אני נשכב על המיטה, מביט בחושך
ולא שם לב לאן בורח לו הזמן.
זה לא שמה שיש לי ייחשב לגעגוע
אך אילו רק והלוואי הייתה היא כאן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ידידה זה כמו
יזיזה רק בלי
זיונים

החכם


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/4/08 10:00
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלכסנדר סאגיטאריוס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה