לא סיימתי אף תואר
לא רכשתי לי טוהר
דם ויזע הן המידות
לא פתחתי ולו צוהר
בבדידות יש די זוהר
חיי התמסרו לאספסוף חלומות.

אסיר הייתי לחשקייך
מטאטא לאחור פיסות רגשותייך
הכאב הופך לצרורות
ברורות ראיתי אז בעינייך
תאבת לך למרוד בכל מלמדייך
מצאת בדמותי טעם לחיות

נפיק לקחים - נקשיב למוחים
כל הסמוכים יהפכו למורים שבאים
והולכים ואנו ניותר עם חיינו בוכים
לבושים בנוחים שזימה מבריחים
עייפים מחוקים שיפים כ-שכוחים
בסוף נכנעים - יש נורמה קבועה
וישנם תכתיבים.

ריקנות לא עוצרת מגדול
ויש בנו אין קץ כוח ליפול
קמים כ-רמים מעט מבינים
אחר עוד חושבים - לאן נגרר
במהלך הימים עם שלמות
מרדימה שכזו.