אלון סבין / האגם |
רוח נוגעת לא מגע של חיה, מים עומדים ללא תנוע והנה את אבן
הנזרקת אל מרכז האגם, מרכז עולמי, רועד ורוטט הוא שטח המים כמו
ליבי, גלים קטנים וגדולים רועדים כך הוא כל גופי. הזמן חולף
והגלים נגמרים,
הרעידות מפסיקות, ודממה שוב על האגם לא רוח לא חיה ללא תנוע,
אך יודע אני שמשהו לעד השתנה האבן באגם נישארה, כך גם בליבי
פינה חמה רדומה אך מחכה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|