כל זכר החבאתי במדף העליון בארון
עולם שלם מכוסה בתיקים ובגדים
חיים נפרדים ניסיתי להפוך לאוויר
אך אותו אוויר שב ונשאף לריאותיי
מתפשט בגופי, מעניק לו חיים וממית

והשמחה אינה שמחה עוד
רגע נחבא בתוך חיוך
והעצב אינו עצוב עוד
דמעה שמעלה גיחוך

תמיד אמצא דרכי אלייך
בין ניסיונות להעלים
וכשאפגוש אותך הלילה
אהיה מדף ללא בגדים

מתעוררת רק בלילה
אושר מתוק מהול בנשייה
וכשאפקח עיניי לאור
עולם מוכר של חשיכה

ואני כבר לא פה
רק שארית מתחזה
ואתה פה, בתוכי, עדיין
ללא תזוזה



03.2008