|
כל יום באותה שעה
את אותי מפתיעה
משאירה ליד שער חיי
שושנה אדומה וחותמת
בשפתייך נשיקה.
כל יום באותה שעה
אני מחסיר בגללך פעימה
שותה מהיין יושב מול
המזח ובוהה בשקיעה.
משחזר רגעים נזכר
בענייך ומצייר לך עולם.
כל יום באותה שעה
את נבראת בליבי מחדש
מדליקה בי את הלהט
ונעלמת בלי להשאיר
לי בדרך שום סימן.
בצילך אני הולך ובא
הולך ובא גם בין שבילי
האשליה.
כל יום באותה שעה
את מחברת תו ועוד תו
כותבת לי שיר ומכתב
ולא מספרת לי מי את.
כל יום באותה שעה,
אני שמח וגם נרגש,
ומחפש את מבטך מסביב
לכיכר הזמן שלי וגם שלך,
כל יום באותה שעה
את נבראת בליבי מחדש
מדליקה בי את הלהט
ונעלמת בלי להשאיר
לי בדרך שום סימן.
בצילך אני הולך ובא
הולך ובא גם בין שבילי
האשליה. |
|
|
אתה צלם
עיתונות, נשלחת
להביא תמונות של
איזה נהר שהוצף
לאחרונה. כשאתה
מגיע, אתה רואה
שם את אריאל
שרון זועק
לעזרה. אם תצלם-
התמונה שלך תזכה
בפוליצר. אם
תציל את שרון-
הוא יודה לך
מקרב הלב ויעניק
לך כבשה.
עכשיו-
תעדיף צילום
שחור- לבן או
צבע?
פילוסופית בשקל
עשרים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.