עד מתי, יום פריחתי,
תהתל במחשבותיי כבמשחק ילדים
עד מתי שליט מכתביי
ועיניי שלך הן
יום בריחתי, עד מתי
תדיר שלווה מפניי,
תהלום קרבתך כשניות ארורות בשעון
שנותרו להכיל
שנותרו להסביר את כולי
יולי שלי,
באישון הלילה
תספוג מליחות מבטי
בין פסיעות התפכחות.
כשמלחמה תתנהל בין בטני לראשי,
בחבלי הכחשה תכפות את גופי
לאדמה רעועה שאין לה מרגוע,
תמלא אותי בבלתי אפשרי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.