|
קוים שקופים של שמש
בונים בעיניי עלי כותרת לבנים
החללים שקופים למגע האור
אני מנסה לראות את אשר נסתר מעיניי.
כנפי ציפורים שחורות
דואות על פני זוויות נוף
אני עוקב אחר מבטן
נוצות לבנות מתפזרות ברוח.
חצים צהובים משרטטים מפות סתרים
ברחובות העיר הזרה הזאת
צירי תנועה אוחזים תשתית ארץ
המוזיקה משבשת את ההכרה.
קווי גופה מוכרים כל כך
מדברים בשפה שנשכחה מלבי
תקשורת עיוורת נחבטת לאותות
אני מסרב להיכנע למתאר הקרקע. |
|
|
אבל זה עושה לי
צמרמורת!
קומיצה לא מבין
למה תמיד בחלה
מתוקה דוחפים
צימוקים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.