רעש הפסטיבל
משקשק את הזגוגית
ומשכיבה לישון
תחת סימפוזיון של נוצות רכות

הרעש לא חודר
רק אני נחדרת
מצטמררת וזוקפת שד
ומתרפקת על גופו של נערי

הרדיו מזמזמת לעצמה
להיטים שהיא שולה מזיכרונה
והספה משתעלת אבק ומקנחת
את אפה בשערי הלח

אני קורבן היום הולדת
מזפזפת בין התחנות
ומקרצפת את טנף הזמן
שהפריש גילי

מתנות נערמות על שולחן השיש
מאלחשות כסם נרקוטי
ומתפשט בי רגש קדמוני
כשאני פוערת את פי משעמום

עטיפות צלופן צבעוניות
בבטנו הכרסתנית של פח הקש
משמיעות משק פטפוטן
מרבות להג ודברי שטות

לבסוף אני נרדמת
ולא מפרסמת כמה כואב לי
איך נשמטת שפיותי
ומזרזפת בזווית העין

את כל הפרצופים שאני מזייפת
שוב מתרגלת מול הראי ומתמסרת לבכי
כי יופייך מהו
לולא המקום ממנו גופי מתרגש