|
שוקעת אל תוך כחול
טבוע כבמכחול
חזק פורץ מפנייך
מכה לבי אפור
אלוהים שתחזור.
רודפת אחר שפתייך
בין מחשבותייך
ההזדמנות אלייך
לא שלי עדיין.
סופגת מתוכך
כל שחבוי במגע לבך
נושמת עוד רגע ממך
חובקת נוכחותך
עשן דמך
פעימות היסוסך
טירוף שפיותך
אין איך
הדרך אלייך
לא שלי היא
הסוף בדברייך
נודע כבר ללבי
נמצאת כאן לידך
אילו היית מרגישה אותי.
טועמת סביבתך
נוגעת בדלי חיוכך
מעט מתומך
מכוחך
פעם עוד הייתי
נמסה כמושלמת
יציקה כה הולמת
עבורך, הופכת מותאמת
אותו משהו ראשוני
סודו אינו שלי
שחמק מבין רגעיי
לא נותר ממנו עימי
יש בך מן העצב
ואני אותו רואה
את כעיוורת
בוהה ומחכה
שאתן לך מן הרגע
שאשכיח בך דבר
שאניח שמעבר
כמו לא נוצר
הייתי אחרת
טיפשית וחולמת
טובה ולעצמי - מנוכרת
מעושה ומעצמי מסתתרת.
מותרת. |
|
|
יצאתי פעם עם
הפולני, ההוא
מהסטארט אפ. יש
לו קטן.
החצי תימני
לעומת זאת, ילד,
עדיין חייל, אבל
זה ילד זה?
שירה קצת מקנאת
באחותה ועושה
דברים בנידון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.