אני כבר יודעת מה יקרה;

אתה תרוץ אליי עם ידיים פתוחות ולב מטפטף רגש, תרים אותי אל
האוויר ותעטוף אותי.
אנחנו נלחין מילים בלי משמעות, כאלה שמתפוררות כאשר הן מגיחות
לאוויר העולם.
אני אוריד בגד אחר בגד בזמן שתנגן לי מנגינה הרמונית, כל בגד
הוא תו, נכון?
אנחנו יוצרים מוסיקה נפלאה ביחד, חוסר משמעות עם עומק ורבדים,
כשרון ופוטנציאל לא ממומש, מה לא!

ואז תדליק אותי ובכל שאיפה שלך אגמר.
בין הידיים שלך אני אעלם, והגוף יתמזג עם הרקע.
רק העיניים הפקוחות שלי בידיים הפתוחות שלך תחזיק,

ושם אשאר, בין לבין.