שלוש שנים עברו מהיום הנורא ההוא,
מאז אמרת - "כבר לא".
נראה שהכול השתנה מסביב,
ואני עוד נשאר במצב המתנה.

נצח, או אולי רק יום אחד? כמה זמן עבר מאז שלחתי אותך ממני?
כמה לילות של בדידות, מחשבות, או אולי רק לילה אחד...?

אני עוד מנסה ללכת, להמשיך, מחפש עיניים כמו שלך,
חיוך דומה. כל כולי קורא לאהבה אחרת
אבל את נשארת, בלי סיבה נראית לעין
בלי כל הסבר הגיוני, את עדיין שם.

באמת שניסיתי, בכל כוחי, ראיתי, נגעתי, הייתי,
אולי התאהבתי...? כנראה שלא כי קולך
עוד קורא שם, איפשהו ברקע, כאילו ממרחקים.

זה לא הגיוני הם אומרים לי, איזו עכבה, או פשוט חוסר ביטחון
תמשיך, הם דוחקים בי, החיים הם יותר מבנאדם אחד.
ואני רק חושב לעצמי - הם יותר אך אתה/אתו הם חיים...