כמה פעמים,
כמה פעמים אפקח עיניי
ושוב אתייצב מולי.

כמה פעמים,
אמשיך להיאבק
לקום, לצאת
לשבור את מסך הכאב

כמה פעמים כשלי קשה,
אתה את חייך תחייה
שבריי עפו לכל עבר
ואתה עודך שלם.

גזלת את נשמתי,
שטן בדמות אדם.
אולי אפילו יש לך ילדה
היא ישנה בשקט,
בראשה אתה גיבור
לא מכירה את צדך האמתי,
הלא אנושי.
היא לא יודעת
שפעם הייתה ילדה,
קטנה, תמימה
שלקחת נשמתה.

באכזריות נכנסת
עיניך לא רואות
בראשך רק סיפוק,
ואני נותרתי מאחור,
לשלם את המחיר
ולעולם לכאוב.