|
אמרה לי הישאר
אני לא מבטיחה
החזיקה לי את היד
נתנה לי נשיקה.
אני לא רציתי
לומר זאת במילים
אני לא רציתי
להיות כמו האחרים.
אני אוהב אותה, אותה כמו עציץ
אני רוצה אותה להשקות
היא לא תתן לי בחיי אפילו להציץ
היא לא נותנת לי לאהוב.
אמרתי לעצמי אמרתי לה
הפסיקי וחסל
מספיק עם משחקים
עני לי בלי אבל.
אני רוצה לדעת
להרהר אמרה הגברת
אני רוצה לחשוב
אני לא ממהרת.
אני רוצה לבדוק
את כל השטח
לראות דברים יותר גבוהים
עמוק עמוק בלי מתח.
אמרי לי ילדה
שנים לא מספיק
נמאס נמאס לחכות
מזמן כבר עבר אותו הקליק
ראיתי ילדה עם צמות.
ואז לאט לאט לאט לאט
לאט לאט ונבל
נשבר העציץ הצבע ירד
נשארת עם שלך האבל.
היום אני חופשי כצפור
לפני שנקשרתי בכלל
מחושך חושך חושך לאור
חושב עוד עליה חושב אבל אבל. |
|
|
אם גראס מוכרים
תכשיטים. אז
תכשיטים מוכרים
גראס??
מסומם בקניון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.