אני לדודי ודודי לי, הרעה בשושנים

באילו ספרים אני אורשה לכתוב
סיפורים שכאלה
שפתיי אדומות מזימה
ואם ככה, הייתי רוצה לחשוב
מה יהיה על תשוקות הלילה
בחדרי חדריי, אני, מתהפכת חמישים פעמים
בכל צד כואב לישון לבד
מכל צד הוא מציץ עליי.
אני לא מצליחה למצוא את הקשר
בין ידיים קרות להזעפת הפנים
והוא מציץ עליי
מכל חור בו אני פוערת -
התחלה

רפדוני בתפוחים: כי חולת אהבה, אני

היא כבר לא ילדה
היא למדה לפשק שפתיים
ואפשר לקרוא את זה בהמון מובנים
רוצים לתפור לה פרח
על שולי חולצתה
אבל היא רוצה רק להשתטח על הבשר החם ולצרוב אותו
לסמם אותו בנשיקות
שיערב לחיכו כמו תפוחים אדומים
ושיערב לה היא, טעמו שלו
שכשושנה בין החוחים.

שימני בחותם על-לבך, כחותם על זרועך -- כי עזה כמוות אהבה

לא יודעת איפה מוצאים את החיבה הזאת
רציתי אחוות עיניים
לא עוד אובדנים שמכים בבטן
כואבת לי הבערה הזאת
אני מתעבת את ניכור הגוף על כל צורותיו
והדרישה זו לשפתיים אדומות.

צריך ידיים כבדות של
איש יקר ונעים למראה עיניים
צריכה את אחוות הבשרים במקום
את העור היבש וחידלון הגוף
אל מול לילות עכורים ומנוגני שירים לא קרואים.