|
איפה החוטים?
אם אנחנו מריונטות אז איפה הם?
לכל אחד תפקיד בהצגה וכמו בהצגות יש תפקידים טובים ופחות.
יש נשיאים ראשי ממשלה מנכ"לים
יש אנסים רוצחים פדופילים
יש נהגי מונית נגרים והומלסים.
כל אחד ותפקידו - הרמוניה מעוותת
הגורל קשה מנשוא ואי אפשר להערים עליו
הוא תמיד צוחק אחרון כמו שחקן פוקר מדופלם
אז אם אם כל אחד מאיתנו גרגיר קטן של חול
מתוך כל החופים והמדבריות בעולם, אז משהו כאן משנה?
למה לא להרפות? למה אני ממשיך להשתתף בהצגה?
אולי אני סקרן לגבי הסוף אולי אני חושב שיהיה לי תפקיד טוב
ורציני.
בסופו של דבר אני פשוט לא מבין
למה כל זה קיים בשביל מה ולמה יש חיים
אם הם סתמיים ידועים מראש וקשים
איזה דחף מניע את היקום לחיים?
כמובן שאני יודע שהתשובה מעבר להבנתי...
אבל עדיין יש לי ניצוץ של תקווה שיום אחד אני אבין יותר. |
|
|
ידעתם שלרמבו
היה שם פרטי?
הפינגווין מדגיש
נקודה עלומה.
ג'ון, למי שתהה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.