אחרי הכל, הכל הבל הבלים. כל מה שנאמר, כל מה שעשיתי, מתפזר אל
מול השקט התהומי שבו אני נמצא. תחביבים, עיסוקים, אנשים,
קשרים, אהבה...הכל מול השקט התהומי.
עכשיו אני לבד. רק אני עם עצמי. לא נמצא בשום מקום מיוחד וגם
לא הולך לשום מקום כזה.
זה יכול להיות שקט נפשי וזה יכול להיות גיהנום. אני עצמי לא
זז, רק בוהה.מנוון לחלוטין מכל רגש אנושי. מסתכל על הנוף
בעיניים ריקות מכל הבעה ואם רק היו נכנסים לי לראש, למחשבות,
היו מגלים חיים שלמים שהתפוררו, אם להיות פחות דרמטי- קפאו.
אז אני מדליק סיגריה, שותה איזה תה בתקווה שאלו יעבירו את
הזמן. זה זמן אחר הזמן שלי. בשעה שיש עולם בחוץ, אני נמצא
בעולם דמדומי. כמעט תלוש מהמציאות. רק כמעט, כי אחרי הכל- זאת
המציאות. אולי לא שלהם אבל שלי זה בטוח.
יושב וכותב. למה, למי? אפילו אני לא ממש יודע. אם זה עוזר?
ברור. זה מגרד עוד כמה דקות.
המצב הזה ממש לא חדש לי ואולי גם בגלל זה אני כותב. רק עכשיו
אני מעכל הכל ומצליח לבטא את זה בדרך כלשהי. עד עכשיו אמרתי
לעצמי כמה בנאלי יהיה לכתוב אבל עכשיו זה מרגיש לא מאולץ. בא
בדיוק מהמקום הנכון.
אני בכלל זוכר מה הוא המקום הנכון? מה הרגש הזה שאומר לי שזה
המקום הנכון? כנראה שאם אני כותב אז עוד נשארתי אני ורגשות
ואינטואיציות אצלי לא השתנו.
לוגם מהתה. הוא כבר קר- זה ממש לא מזיז. אחרי הכל הפעולה הזו
עושה את שלה- זמן...
יש לי נקודות אור. השאלה היא אם לאור יש נקודות שלי. אם הוא
מחכה לי בכלל. ברור שזה תלוי רק בי. אני אחליט אם הוא מחכה או
לא. מה שהורג אותי זו החשיבה קדימה, שלמעשה היא לא ממש קדימה.
אני לא יכול לתכנן יותר מדי רחוק כי לך תדע איך יראו עשר הדקות
הבאות.
ובעצם עכשיו אני דווקא יודע איך הן ייראו. בדיוק אותו דבר כמו
עכשיו.
זה דווקא מרגיע אותי. השקט הזה, הפריקה הזו על הדף. טירוף שלם
עומד מלכת כשאני נמצא במצב שלי כמו שאני. יושב בשקט, כותב
לעצמי.
יש דבר שמציק לי בצד ולאט לאט הוא תופס מקום. השיעמום. אני
יודע שמרגע שאני עוזב את העט, אני צריך להתמודד שוב מול החוסר
מעש ובעיקר מול הזמן שלא עובר.
הכתיבה נותנת לי חסות. אם הייתי משווה אותה למשהו- הייתי כותב
מיטה. כן מיטה. חמה ומפנקת, עוטפת אותי בלי לדבר. יודעת מה
עובר עליי ולא שואלת שאלות. אני מצדי כמו ילד מתעטף בה
והמחשבות נרדמות ונרגעות כשהעיניים נסגרות.
ככה הכתיבה, אני מרוקן לתוכה את המחשבות והזמן איתה עובר.
שקט נפשי- רגעי.

סיימתי.
איך עכשיו אעביר את הזמן?
מדליק עוד סיגריה...