לכמה רגעים,
הייתי בעולם אחר.
שקט.
יושבים על דשא,
ושקט נפשי.
לא מאמינה
או קולטת
את הזכות שנפלה בחלקי.
שייקרה בדרכי-
דן, המלך.
האיש שנורא רציתי,
שיהיה שלי.
שימלא את החלל,
השחור הזה,
שיחזיר את השקט...
כי לא טוב לי.
בבית.
מלא חברים ועדיין לבד.
והמועקה הזאת-
ששוב אמרו לי לא,
בדרך זו או אחרת,
לא עוזבת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.