בבית קפה עם כוס של לאטה ריח של סבון,
אנשים חיים בתוך בועה הטרגדיה של היום.
קול צרוד צמא ליחס אין יותר תקווה,
חירש מוכר בובת חתול בשביל עוד נדבה,
אישה לבד אינה גומרת חודש תוצאות של מלחמה.
צריך לשים לזה סוף כי הסוף קרב ובא!
רחוק מהעין רחוק מהלב כולנו חשים את הכאב
רוצה לצעוק בקול, צריכים מהפכה!
אך אין סיכה מספיק גדולה לפוצץ את הבועה.
הזמן עוזר לשכוח עוד יום בשנה
ניצן נפל בשטח ועליו כל האשמה, עוד לא הספיק לפרוח תוצאות של
מלחמה.
צריך לשים לזה סוף כי הסוף קרב ובא!