עיניי בוהות בחלל החדר המלבין
תרות אחר קרומי האבק שנצברו בזרם
קרני האור לא פולשות למרחב הסגור
הקסם קפוא בהילוכיו החדלים להיות.
לא ממש זזתי
רק העתקתי את מבטי
אל עבר השמים המעורפלים
לא מצאתי שם דבר לרשום בו את עיניי.
אחר כך המים זרמו על גופי
את עול השנים שחלף
נולדתי מחדש אל הקור הרושף
לבי פעם בקצב סדיר.
סידרתי את בגדי
על כסות עורי החדש
עצמתי את עיניי הארציות
והיה לי שקט גדול עד מאוד. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.