מחר כבר מחר,
והנני מקלפת
את קליפות העצמה ששבתה את לבנו,
עוטפת בעדינות במכתבי הבטחות,
ולא מביטה לאחור.
מחר זה מחר,
היום - הנני עדיין הולכת
במשעול פרשות של דרך חיינו,
מתחפרת בגומחות האהבה הרופפת
מתנדנדת סחור וסחור.
מחר עד מחר
אהיה מכושפת בקסמי העבר
שהיה ואיננו,
אך בסופו אכנע לבדידות הנושכת
שתחבקני בכאבה האפור. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.