אידיוט.
אתה בוהה בעולמך מבעד למסך קרני שמש זהובות, מפנה את גבך אל
הצללים... חולם את חלומותיך בשעות הטהורות, השחורות.
אידיוט.
שילחת את מילותיך בפיזור דעתך, לכל עבר, לכל שלוחה... ועכשיו
אין בך אף לא גרגר של מבוכה, והידידות שנתרקמה לה בארמונות
היופי וההשראה, האחווה המופלאה, את אובדנה מבכה.
אידיוט.
הטלת את חטאיך אל עבר הגלים, למחשכי המצולות שילחת את האבנים,
וכששקעו אל תוך החושך הם מצאו את חדריהם בלבבך. עכשיו הם
משתקפים מאישוניך אל הים, בו הטבעת יגונך.
אידיוט.
אתה מלובן מלהט אש השטן הבוערת בדמך, והאש על לשונך, ידיך,
ורגליך... היא מחממת את כולך... בהתרגשות, בידיעה כי אתה צאצאו
של סראל ותינוקה של לילית... אתה עצמך.
אידיוט.
בכל מקום אני רואה את דמותך.
2003
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.