|
למה
כל שיר שלי
חייב להיות עליך
ולמה
כל בדל מחשבה שנוצרת
חייבת לחזור אליך
ודי
כבר שנתיים שאתה כאן
לא כאן
זה נצח שאני
בין שמים לארץ
כמו לוליין
ואני
יש לי בכלל פחד גבהים
ואני שונאת קרקסים
וקשה לי עם דרמות
במיוחד שאני הכוכב
מספיק.
אני חותכת את החבל
או מה שזה לא היה
שחיבר בינינו בצורה כה רופפת
משהו בך
בולם אותי
מלדהור קדימה
זאת הפעם האחרונה
שאגע לך
בנפש
דרך המילים שלי. |
|
ואז היא אמרה לי
שכבר 3 שנים היא
מחכה שאני אציע,
ואם אני רק אגיד
מילה היא עוזבת
את אקי מהיום
להיום.
יעקב פופק מנסה
להרשים את
החברים בפאב, על
מי אנחנו
עובדים, אין
לפופק חברים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.