"לך מכאן, אידיוט מחורבן,
אני לא רוצה לראות אותך.
זה הבית שלי, לא שלך,
צא מכאן",
אלה היו המילים האחרונות-באמת
ששמע בטרם מת.

כשפקח את עיניו, הוא שמע ציוצים מסביבו וראה
שיש לו גוף של ציפור,
וסביבו מצייצת בעליזות להקה של דרורים.

היו אלה אותם הדרורים שלהם פיזר פירורים בגזוזטרה
ושהיו העילה למתקפה עליו של "בעלת-הדירה".
לא עזרה הבטחתו לה שיקפיד לפנות
את כל הפרשת מרצפת המרפסת.

הם בישרו  בציוץ נרגש שהוא מוזמן לביתו החדש:
קן קטן ונעים בין ענפי-העצים.

הוא עף עמם לגן,
שבו קשישים וצעירים מפזרים פירורים,
ומשם איש אינו מגרשם.