נגמרות המילים
ואתה רוצה להגיד "אני אוהב",
הדמעות חונקות בגרון
ואתה כמעט ומרגיש את הכאב,
הידיים כמו ניילון, נצמדות בחיבוק,
ומסרבות לעזוב.
אתה מביט לתוך עיניה,
ואין שם שום ניצוץ טוב.
השפתיים אז נפגשות,
במחול של חרבות,
זה שורט ופוגע, הלב מדמם,
הראש אומר"די, מספיק"
והלב, למרות הכאב, מסרב לנתק.
העיניים נעצמות,
הידיים נפרדות,
הדמעות זולגות כנהרות על הלחיים,
והמילים, המילים עדיין לא יוצאות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.