אני והמוזה שלי כבר לא. אני בטיפשותי לא הערכתי
אותה כמו שכנראה הייתי צריך. עכשיו היא איננה,
ואני אובד עצות. המילים יוצאות, אבל נדמה שמאחורי כל מילה
מסתתר כזה מאמץ, שאולי לא שווה לדבר. שווה להסתכל
, ויש על מה להסתכל. אני מסתכל עליך.
אני והמוזה שלי כבר לא, ופתאום זה כבר לא נורא, כי אני ואת שוב
כן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.