[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עומר שקד
/
כל אחד יכול ליפול

המון זמן עבר ולא שמעתי את המשפט הזה: "כל אחד יכול ליפול".
לפעמים אנחנו צריכים ליפול כדי להבין את זה, ככה אנחנו, בני
אדם - עד שלא נרגיש על בשרנו - לא נתאים את עצמנו. מה שכן,
אנחנו תמיד חושבים כמה צעדים קדימה, אולי זאת גם הבעיה...
שאנחנו רק חושבים כמה צעדים קדימה, אבל פה זה נגמר. במחשבה.

מתוך מה יוצאות המילים שלנו אם לא מכאב?
לא יודע מה איתכם, בכל אופן - אני, כשאני שמח אני לא מדבר יותר
מדי מהלב...
אולי שיכור? כן, אולי שיכור יכול לדבר מהלב... אבל אז לא באמת
אפשר לדעת אם טוב או רע לו. ואני לא חושב שצריך לשפוט אותו
במצב שכזה... אז לעניינינו.

אני באמת מרגיש לפעמים שמשהו עומד לקרות, אבל כואב לדעת שאף
אחד לא יכול לעצור את זה, מתוך ידיעה שזה מגיע...
ככה נקטפים לאט לאט הפרחים היפים ביותר מהגינה... כדי שנשאר עם
המכוערים. כדי שנבין שטעינו. כדי שנעבוד על זה, נשפר, נתקן את
כל הטעויות שעשינו. כל המלאכים עולים לגן עדן, אנחנו נשארים
כאן למטה, ומיד כשאנחנו מרכינים את ראשנו למטה, אל האגם
המלוכלך, משתקפות פנים שבורות, בוכות, עצובות ושונות ממה
שאנחנו מכירים. כי אנחנו רגילים לראות את העולם המתייפה, אנחנו
רגילים לראות את העולם במשקפיים ורודות. מעניין אותי לדעת אם
נבין מתישהו את כל הטעויות שלנו או שזה רק ימשך וימשך. הידיים
לאט לאט צוברות אבק, נפצעות ונשחקות, מתלכלכות מהרוע והפערים
שקיימים, ולכל אחד מאיתנו יוצא פעם ב... לשבת ולחשוב מה יהיה
איתנו. לבהות ולגרום למוח לעבוד שעות נוספות, לדעת שאנחנו לא
בסדר, שאולי אני יכול לשנות את עצמי אבל בשביל לשנות את הדברים
ברמה גלובלית - צריך יותר מ"אני" אחד. צריך "אנחנו".


אני לא מבין למה שלוליות הדם הסמיכות לא יכולות להימנע. ברחוב
צריכות להיות רק שלוליות של מים, וגם הן צריכות להיות שם כדי
לדעת אם התבגרנו. כמו שפעם אמר לי אדם מבוגר שנראה כאדם משכיל,
היו לו משקפיים וזקן קצר ולבן. "אתה יודע מה ההבדל בין אדם
צעיר בנפש לבין אדם אשר נפשו מזדקנת?"
-"מה?" שאלתי בתמיהה.
ענה לי: "שלוליות. בשביל צעיר - הנפש השלולית היא עוד הזדמנות,
ועבור האחר - היא עוד מכשול".

באמת שזה גרם לי קצת דכאון בפנים, ואפילו חשק לחזור 100 מטר
אחורה ולקפוץ לתוך השלולית שהחלטתי לפסוח עליה כדי לא להתלכלך.
הייתי עם מכנס חדש... ובאמת לא רציתי ללכלך אותו. אבל אחרי מה
ששמעתי - כבר עדיף ללכלך את המכנס מאשר את הנפש, ככה הוא קרא
לזה... נכון?

מצד שני כשחושבים על זה, אם אותו אחד היה אומר לי שצריך לדלג
מעל השלוליות כדי להראות שהתבגרנו, הייתי שמח באותה מידה
שהייתי עצוב בגלל דבריו?
אי אפשר לדעת, אבל אני משער שלא.

בכל אופן, הבטחתי לעצמי שאני לא אכתוב "סיפור" (שונא את ההגדרה
הזאת!) ארוך מדי... כי חשבתי לעצמי שאולי איזה ילד או נער תמים
יכנס וירצה לקרוא משהו. תמיד כשמגלים שמשהו ארוך מדי אנחנו
מתייאשים ובוחרים לקרוא את הדברים הקצרים יותר... אז אני אקצר
ואסיים.

אז באופן אישי הייתי שמח לראות ולדעת שיש יותר ויותר אנשים
שקופצים לתוך השלוליות במקום לדלג מעליהם, ובכלל להקשיב יותר
לזקנים.
אגב לפני סיום, חשבתי לעצמי:
אם אני מנסה לדלג מעל שלולית במטרה "לעבור את המכשול", והחלקתי
לתוכה... מה זה אומר?
נקודה למחשבה...
קחו עצה טובה לדרך, ולא מזקן אבל בכל זאת כדי שתזכרו את זה:
כל אחד יכול ליפול...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
די עם הסגריות!








אני מדבר אליך!


תרומה לבמה




בבמה מאז 16/8/08 9:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עומר שקד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה