i miss long days past's innocence -

לימים שבהם יצאנו לשדות שטופי שמש עם הרבה עלים יבשים שקפצתי
עליהם באושר נטול דאגות, חיוך ענק פרוש על פניי ואת נהנית מרעש
פצפוץ העלים תחת רגליי, וצחקת איתי, והיה לנו טוב פעם.

זה חג השבועות שחגגנו בקיבוץ שלך עם ההורים שלא סיפרת לי שעשו
לך רע והאמא שהיו לך איתה יותר בעיות מאשר עם אבי, וכולנו
חייכנו וכולכם התבוננתם בי והתפעלתם מיופיי ואני לא הבנתי מה
אתם רוצים ממני ומה רוצים כל המבוגרים המטופשים שבוהים בי,
והייתי ילדה קטנה ומאושרת שלא יודעת מאום על הרוע הזה שיש
בחיים והכאב שהם מביאים על הדרך, ולא ידעתי שדם יכול לצאת הרבה
מהגוף בלי הפסק, ולא ידעתי שזה לא בסדר להכות כשמישהו עושה
משהו שלא לרוחך, ובכלל לא ידעתי שאפשר לאהוב חברה קצת יותר
מדי.

לא ידעתי שילד יכול לעשות לך עצוב בלב, כשהוא עושה משהו יותר
אכזרי מלקחת לך את צבע הגועש האדום שאת ממש ממש אוהבת.

ובכלל, מי ידע שלהוריד את הבגדים שלך זה יכול להיות משחק וזה
משהו שאף אחד לא ידע שזה לא נעים לך, אבל מה, הייתה שמש. הייתה
שמש והייתה תמימות ואז לא היה לנו אכפת.

ואז בכתה ח', אבדה לנו כל התמימות, קצת אחרי שגיליתי מי את
באמת.