אישונים רחבים של שחור במים
הלילה מעלה עשן מדורות
האש פורצת מבעד לסדקים
את שארית היום שחלף.
נחיל דבורים רודף אחריי
העקיצות נמרחות לערפל
חלל התחושה משתנה ללא הכרה
המרווחים נמסים בהקיץ.
מעגלים חוזרים על לוחות העץ
הפורסות את שולחן הכתיבה
מנגד לעיני חיי המוחשיות
חשבתי שראיתי פעם פרפרים בשמים.
היפה בבנות המערכת
לוטשת עיניה הלילה
האותיות משתבשות להכרה
האנשים חוזרים חזרה. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.