טליה מאירי / שולם |
חוטים דקים
כמעט לא נראים
שלא תפגוש אותך
שתוכל להצדיק את הפחד
ממך
אני חולמת את עצמי -
מספריים
חדות,
זריזות,
לפני שתספיק לומר
"לא"
גוזרת
את הקליפות העקשניות
הדביקות
קורעת בשיניים
בעיניים נוצצות ורעבות
את מה שמסווה עצמו
בתוכך
מתנחל באלימות
בתוך הלב הרך
המבוהל
שלך -
שלך.
אני מנשימה בפי
את הלב הפצוע
נופחת בו תקווה
צופה בו מתבונן בבבואתו
בדמותו שאבדה.
מנקה את הדם המיואש
כשאט אט
מתרקם לו חיוך
וזרת קטנה
מושטת ---
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|