ג. א. טלי / ללדת |
בזרועות ההורים
לא תטי
בחרי - בנייר צבעוני
ואיירי
זיכרונות למשמרת;
להטי ותלי
את בכייך
במקום
אשר כף רגלך
ממאנת לילך;
סלסילות, וצבען השמים
בוערות אל ביתן
הפרחים צועדים ראשונים
והעץ, מחייך בצלך
משכבר השנים;
איך הפכו הנחלים לשרידים
והארץ, גופך, יבשה;
עמוק בלבך טירוף פרפרים
מתנשם
ורועד
בגין
מנגינה
אפורה מצינה;
עודך ממאנת לסמטאות
וכרסך הצחורה מתהלכת,
לפיה,
לא בא
אהבה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|