ג. א. טלי / בדרכי החנוקה |
אצבע את דשאייך, זהורים
ארוץ חיה. למענך
בנשיקות נדרים
אכפוף לך נופים
בין ריסיי, הרוטטים
שתראי,
שהגבול -
הוא מעבר לגבול
יש בי
אך בית על גבי
ואת מעקה הבדידות
הישעני,
רוצי בצלעי
נשמי מקרבי
השמים, מתמלאים טהור
ואוהב
גם אם לא קל לנשימותיי
היורדות בסמטאות
לבתי,
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|