נכתב בבית אל



מארץ אחרת וממלכה רחוקה הגיעה
גבוהה ושותקת. אצילה. פני נמלה
והיא שוברת חומות של אש.

הדג השוחה נגד הכיוון הוא הדג החי.
ובקרב קדושים הרוגים בערה היא בחיים
גם דחפור היה עמנו והזיז את הדברים
מערכת הוא ניהל, וכולם רואים.
אבל היא שותקת מאחורי הקלעים
וטסה לשמים טוחנת כל הרים

כאשר שתי נפשות עובדות יחדו בקלות
אנשים אומרים "יש ביניהם כימיה"
ואנשים אמרו גם דברים אחרים

וכמו שלכל מנהיג יש אשה שעומדת מאחוריו
ואת מהלכיו מעצבת, מכתיבה
כך אני הייתי מאחוריה
תומך. תומך. תומך.

לא אשכח את הכימיה
לא אשכח לעולם מה שהיה
את השעות והימים
במגורים
במשרדים
בכיתה
בביתה
בחצרות קדשי בית הספר
לא אשכח

וגם אני האדם עושה טעויות
ומקווה שסלחה היא גם לזאת
וגם אם היום זה כבר לא משנה
וגם אם היום זה לא אכפת
לא אשכח

מעולם לא הייתה לי לפניה
הרגשה כזו של כימיה
וכנראה שלא תהיה
ואיך אשכחה
האצילה

ועל כל גרגר קפה
הומה לבי ובוכה
אבל כבר לא אכפת לי
לא אכפת

הייתה תקופה יפה
הייתה תקופה קשה
וביחד עשינו גדולות
לא אשכח