כולם אומרים שיש למי לפנות.
הם אוהבים להגיד כמה הם פה בשבילי
"וברגע שתצטרכי אוזן קשבת אני פה בשבילך!"
זה המשפט האהוב ביותר.
נועה אוהבת להוסיף "..24 שעות ביממה!.."
אני מחייכת בתגובה ומודה.
לא באמת להם,
לאלוהים שנתן לי כאלה חברים.
והחברים שלי
תמיד אוהבים לתמוך.
בעיקר בימים פשוטים, כשלא באמת קורה הרבה.
נכון שהם לא מושלמים,
אבל סך הכל, הם החברים שלי.
רונן קצת מרוכז בעצמו אבל הוא תמיד מצחיק אותי.
נועה ואני אף פעם לא נכנסנו לשיחות "עמוקות"
אבל מספיק שהיא מחייכת אליי ואני כבר מרגישה טיפה יותר טוב.
מיטל עסוקה יותר מדי באובססיה שלה לחבר שלה
ואפילו לא נשאר לה זמן לעצמה, אז מי אני שאפול עליה?
עמית אף פעם לא מבינה באמת על מה אני מדברת
אבל היא מקסימה ויש לנו כל כך הרבה במשותף.
ליסמין יש יותר מדי בעיות משל עצמה, והיא נשלטת בידי מצבי הרוח
שלה,
אז אני משתדלת לא ללחוץ.
לאסף יש קריזות לפעמים, אבל זה בגלל שההורים שלו רבים כל היום,
ואין לו על מי להוציא את העצבים בבית.
בדיוק כמו החברים שלי גם אני תמיד תומכת
בעיקר בימים פשוטים, שלא באמת קורה הרבה.
נכון שאני לא מושלמת, אבל סך הכל
אני החברה שלהם.
גם אני מרוכזת בעצמי לפעמים,
לא תמיד יכולה לדון ב"בריאת העולם"
מתעסקת בבנים קצת יותר מדי
לא מבינה מה רוצים ממני
מוקפת בבעיות
בוכה, כועסת, מתאכזבת
קריזיונרית מטורפת
גם אני לפעמים מרגישה
שאני הולכת לאיבוד
רצון עז לבכות משתלט עליי
העולם כבר כמעט מתמוטט
והכל מתבלבל והראש כואב
ונדמה שאין תקווה..
ברגעים האלה אני צוללת עמוק
לתוך בורות שחורים
נאבקת בחשיכה שסוגרת עליי מכל עבר
מאבדת את עצמי ועוד כמה בדרך
לא עושה חשבונות
אבל מתעסקת יותר מדי במה שאומרים
ברגעים האלה,
ברגעים האלה בדיוק
אני צריכה שתיהיו שם בשבילי.
משוגעים, אובססיביים,
אגואיסטים, קריזיונרים,
כעסניים, דרמה-קווין,
חסרי טאקט..
אבל בעיקר החברים שלי.
נכתב בהערכה ענקית לחברים המדהימים שלי- אין כמוכם! (:
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.