[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בחלום שלי חלמתי שאני הורג את היטלר.
פתאום התעוררתי על ערימת חציר באסם, השעה הייתה בערך 5 בבוקר,
ככה הערכתי, שמעתי צלצול מוזר, הצצתי החוצה וראיתי נער על
אופניים זורק עיתון אל מול הבית שאליו שייך האסם. רצתי בזריזות
מתוך חשיבה שבעלי הבית לא ערים בשעה הזאת.
הבתים, הבנייה, אני נמצא באירופה, לפי המכוניות הערכתי שאני
בשנות ה-20 של המאה ה-20.
לקחתי את העיתון וחזרתי בזריזות ובשקט לאסם תוך כדי הסתכלויות
ימינה ושמאלה לוודא שאף אחד לא רואה אותי. אחרי הכול יהיה מוזר
למקומי לראות נער בן 19 ב5 בבוקר, במיוחד לאור העובדה שאני
לבוש כישראלי של שנת 2007.
התבוננתי בעיתון, לראות איזה מידע הוא יכול לספק לי, הסתכלתי
בעמוד הראשי בצד שמאל למעלה היה רשום התאריך 27 לאפריל 1889
ובצד ימין היה רשום Österreich, הבנתי מכך שאני נמצא
באוסטריה.
ניסיתי לפשפש בזיכרוני משיעורי ההיסטוריה שלמדתי בתיכון,
אוסטריה, אוסטריה, מה אני יודע על המקום הזה? ישבתי וחפרתי
בזיכרוני לדוג כל פיסת מידע שתוכל לעזור לי.
ופתאום זה הכה בי, הרי זה ברור! אוסטריה, מי נולד באוסטריה?
נזכרתי בהרצאות המפרכות של ברוך המורה שלי להיסטוריה, וכנראה
שלמזלי הקשבתי לו מידי פעם כי אחרת איך הייתי יודע שהיטלר נולד
באוסטריה בשנת 1889. הסתכלתי שוב על העיתון קראתי את התאריך
בקול רם ה-27 לאפריל 1889.
אפריל מה אפריל אומר לי? בוא נראה זה החודש בו נולדתי וזה
החודש שגם אבי נולד, נזכרתי איך תמיד צחקתי על אבי שהוא נולד
בתאריך שהיטלר נולד ה-20 לאפריל, לא סימפטי כל כך אם תשאלו
אותי.
רגע! אבא נולד באפריל, עכשיו אפריל, היטלר נולד באפריל! שוב
פעם לקחתי את העיתון והסתכלתי-27 באפריל 1889 כן כן רבותי
נחתתי באוסטריה כשמלאו להיטלר התינוק שבוע ימים.
טוב, אני מוכרח לעשות משהו, כנראה שאני שליח או משהו, למה שאני
אהיה באוסטריה בשנת 1889 ב27 לאפריל?
יש לי הזדמנות, הזדמנות לשנות את ההיסטוריה כולה.
התיישבתי על החציר וחשבתי מה עליי לעשות, ראשית אני צריך לברר
איפה הוריו גרים, למצוא אותו.
איך אבל?
ניסיתי לעשות לעצמי סדר בראש.
מה אני יודע עליו? ניסיתי להיזכר במה שלמדתי בבית הספר עליו,
אני יודע שהוא בן 7 ימים בדיוק היום, ששתי הוריו היו חיים כאשר
הוא נולד, אביו מעשן כבד, היה הבכור ששרד מכיוון שתינוקות
קודמים של אימו מתו.
מוזר אני חושב לעצמי, למה אני זוכר דווקא את הפרטים האלו, מה
גורם למוח לזכור חלק מהדברים וחלק לא.
או קיי, אני אומר לעצמי אני אנסה להסתדר עם זה בינתיים, אני
צריך למצוא זוג, הגבר מעשן, עם תינוק שנולד לפני ימים ספורים.
השמש כבר זרחה, אני מעריך שכבר 7.
דלת הבית נפתחה, גבר יצא מהבית הסתכל על הדשא מלמל משהו הזעיף
פנים ונכנס הביתה, תיארתי לעצמי שקילל את הנער שמחלק עיתונים.
לאחר כרבע שעה יצאה אישה ובתוך זרועותיה הקטנות שמיכה חומה,
הסתכלתי טוב יותר,כן, זה היה תינוק.
לא יכול להיות אמרתי, אבל מצד שני חשבתי לעצמי שכל הסיפור הזה
מוזר מלכתחילה אז לא נותר לי אלא להמשיך עם זה.
לאחר כרבע שעה האישה נכנסה פנימה עם התינוק, אני אצטרך להתקרב
יותר, להסתכל מקרוב כדי להיות בטוח שזה אכן הוא.
ואז? מה אעשה עם זה? מה אני אכנס כמו רמבו לבית באמצע הלילה
אחנוק את התינוק ואלך? ואם זה לא הוא? הרי כמה זוגות עם תינוק
יחיד יש בעיר הזאת בכלל? ובאוסטריה כולה? איך אני יכול להיות
בטוח אני לא יודע עוד פרטים אני לא יודע את השפה אין לי איך
לדעת בוודאות.
החלטתי לחכות לילה, הייתי עייף ונשכבתי על החציר.
פקחתי את עיניי ראיתי שכבר לילה, נרדמתי, וחלמתי.
חלמתי שאני הורג את היטלר.
את אדולף הקטן, אני לוקח סכין מהאסם נכנס לבית דרך החלון
ומבחין בעגלת תינוק בקצה של החדר. אני מתקרב לאט-לאט בצעדים
איטיים כדי לא לעשות רעש מגיע לעגלה ורואה אותו שם, ישן שינה
ערבה לרגע אפשר לחשוב שהוא חמוד אם אתה מעלים מראשך את המחשבה
של מה אותו תינוק בדיוק יעולל בעוד 50 שנה.
אני מניח את ידי על פניו שלא יעשה רעש ובתנועה מהירה תוקע את
הסכין בחזהו, הוא פוקח את עיניו ומסתכל לעברי, לא מבין מה
קורה, בכיו וצעקותיו נעלמות בתוך ידי. לאחר כמה שניות אני מזיז
את ידי, זהו הוא מת.
החלום גרם לי להזיע,כבר לילה, מסתכל החוצה ורואה אור בבית.
החלטתי שאני הולך על זה. נזכרתי במסע שלי לפולין בכיתה יב', על
כל ששת מיליוני היהודים שהמפלצת הזאת רצחה בעינויים,על כל
הזוועות והאנשים שמתו במלחמה.
מצאתי חתיכת זכוכית על הרצפה שנראתה כחתיכה שיכולה לעשות את
העבודה.
זחלתי מהאסם לעבר חלון הבית והתרוממתי לברכיי, האבנים הקטנות
על האדמה הכאיבו לי בברך והזכירו לי את הכאב מהטירונות כשזחלנו
באימונים בחולות של תל ערד.
אבסורד, אני, בן 19, נזכר בכאב מהטירונות בצה"ל , על האדמה
בביתו של אדולף היטלר.
"עוד לא התחלת את התוכניות שלך, אבל יש לי חדשות בשבילך! לא
הצלחת ואני הוכחה לזה", רציתי לצעוק!
אני מסתכל פנימה, רואה את האימא מניקה את התינוק, היו לו
עיניים גדולות ושיער שחור.
לפתע האב נכנס לחדר ישב ליד שולחן הכתיבה והתעסק בכתיבה.
"תדליק מקטרת, תדליק מקטרת, תדליק מקטרת" חשבתי לעצמי תן לי את
ההוכחה שחסרה לי, האדרנלין שהייתי בו לא גרם לי לחשוב באותו
רגע שזה לא אומר בוודאות כלום, בשבילי זאת הייתה ההוכחה הכי
חותכת בעולם, כאילו גנב נתפס על חם, או רוצח מתועד במצלמות
אבטחה.
הוא פתח את המגרה והוציא משם סיגר, הדליק אותו והמשיך
בעיסוקיו, זהו זה אמרתי זה מספיק בשבילי אני אחכה עוד קצת
שישאירו את התינוק לבד לכמה דקות ואז אתקוף.
חיכיתי ככה בערך שעה, ואז הגיע הזמן, האב הלך לישון כבר לפני
כמה דקות והאם הלכה להרתיח חלב לתינוק במטבח. זהו הגיע השעה,
פתחתי את החלון בשקט ונכנסתי, התקרבתי לעגלה הצמדתי את חתיכת
הזכוכית לגרונו של התינוק הסתכלתי בעיניו ולא יכולתי לזוז.
אם זה לא הוא חשבתי לעצמי? תינוק תמים ומסכן, איך אני יכול
להרוג תינוק תמים? וההורים המסכנים ימצאו עגלה עם תינוק מת בלי
סיבה מוצדקת.
איך אני אוכל לחיות עם עצמי.
מצפוני לא נתן לי לעשות זאת בגלל הספק, או שאולי היה זה חוקי
היקום והזמן, הלוא אם אני אהרוג את התינוק הקטן והוא באמת
אדולף אז איך הגעתי לכאן?
הרי אם אדולף היה מת בהיותו תינוק סביר להניח שכל העולם היה
נראה שונה, לא הייתה מלחמה,סבא שלי לא היה עוזב את פולין ופוגש
את סבתא שלי בפרגוואי. ואני? אני לא הייתי נולד.
אז איך אני כדבר קיים יכול לשנות את ההיסטוריה כך שאני לא
איוולד? הרי זה לא הגיוני!
יצאתי מהחלון, הזכוכית הייתה מוכתמת בדם התינוק.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חייבים לסגוד
לאור שבמקרר

זאת משמעות
החיים


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/8/08 17:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לירן תות

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה