[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גיא טבק
/
קבוצת תמיכה

"אתה היחיד שיכול לקחת אחריות על החיים של עצמך". המשפט הזה
שרפי אמר לי בפגישה האחרונה שלנו, מסרב להניח לי. אולי הוא
צודק, אולי באמת הגיע הזמן להפסיק להאשים את כל העולם בצרות
שלי. להמשיך הלאה- להתבגר.
נכנסתי ללובי של בניין קומות אפור ומאיים, וצעדתי נחוש לעבר
דוכן הקבלה. ניצבתי איתן מול מזכירה עם אף ענק, ישובה מאחורי
דלפק מבולגן, לצידה מונחת קופסת-פלסטיק קטנה עם שאריות קינואה
אורגנית ויוגורט "תות שובב" חצי אכול עם כפית בתוכו. הצגתי
בפניה את טופס-ההרשמה שמילאתי מבעוד מועד והמתנתי.
"קומה שלישית, דלת רביעית מימין, אחת אחרי אלכוהוליסטיים
אנונימיים" ירתה לעברי מבלי להרים את עיניה מהדף. "אהה, שכחתי.
תכתוב את השם שלך ותדביק בדיוק פה" סיימה את דבריה בזקיפת אצבע
מאשימה לכיוון החזה שלי. "הנה יש פה כמה צבעים, תבחר מה שבא
לך". לקחתי טוש כתום חצי עובד, שרבטתי בזריזות 'ישי קור'
ומיהרתי למעלית. כעבור מספר דקות מצאתי את עצמי כחלק ממעגל של
שישה אנשים בתוך חדרון מחניק, מנחה מתולתלת פוסעת סביבנו
ובמרכז ניצב לו שרפרף עץ עם נר עבודת-יד וגליל נייר-טואלט
פרחוני, כנראה בשביל האווירה.
"מי רוצה להתחיל הפעם?" שאלה המתולתלת בקול נינוח ומזמין.
שתיקה קצרה נקטעה ב"אני אתחיל" ענייני וחטוף. בחור צעיר שנראה
כמו קיפוד עם משקפיים ניגש למרכז המעגל, התכופף אל השרפרף, לקח
את הנר וחזר למקומו. "שלום לכולם, קוראים לי ערן" עצר כדי לקחת
נשימה עמוקה, "ואני הבן של רפי רשף" המשיך בנשימה אחת. החבר'ה
מסביב מחאו כפיים ולבשו ארשת-פנים רציניות. הייתי מבולבל. הבן
של מר חדשות השעה 5 בכבודו ובעצמו קם לדבר וכולם כל-כך
אדישים?!  "אנשים חושבים שזה אחלה דבר להיות 'הבן של'" המשיך
את דבריו. "הם מסיקים באופן אוטומטי שאם אבא שלך בטלוויזיה, אז
מן הסתם גם אתה באותו תחום. מבחינתם זה הכי הגיוני. דרך הטבע
ממש. מה פתאום שתרצה להיות רואה חשבון. מה, שלך תהיה דרך
משלך?!" השתהה לרגע לקחת קצת אוויר. "אף-פעם בחיים המסריחים
האלה לא הציגו אותי בתור ערן. סתם ערן. תמיד זה כחלק משם התואר
במצטרף, ואז שאלת מליון הדולר שמגיעה תמיד: 'אתה יודע מי זה
אבא שלו?' או השלב שבו מנסים להפגין ידע ומזכירים איזו
כתבת-תחקיר מהפכנית שהוא עשה ב- 92' והכי מעצבן זה שמתחכמים עם
איזו הערה: 'תגיד, בבית הוא עושה לכם מהדורה מוגבלת?' ושוב
אותם הנהונים מאולצים וחיוכים מזוייפים ואותו מבט מלא הערצה
שלא מכוונת כלפיך". יושבי המעגל הנהנו בראשם להזדהות. "אף-אחד
מהם לא לוקח בחשבון את אובדן הזהות העצמית שנוצרת, הופכים אותך
לנגזרת של מישהו אחר ואין לך איך להשתחרר מהתווית שהודבקה
עליך". ערן הוריד את ראשו, בהה במדבקה שעל חזהו ולפתע פנה אל
המתולתלת "תגידי לי, איך בן-אדם יכול לצאת נורמלי ככה?" ואז
בלי אזהרה מוקדמת, זינק מכסאו, השליך את הנר לרצפה ועזב בסערה
את המעגל. מותיר אחריו כסא שכוב על משענתו, ורסיסי-שעווה
עבודת-יד. השתיקה הייתה רועמת, ריס לא זז במעגל. הבטתי בשאר
החבר'ה, מנסה לעכל את הסצנה, כשלפתע נעצרו עיני על המדבקה של
הבחורה מימין לכסא הנטוש שערן הותיר אחריו. 'דפנה נחמיאס' נכתב
בצהוב זוהר, על הבחור לצידה הודבק 'אלי שרעבי' בעט שחור,
ובהמשך הסיבוב היה 'דני גינת' בכתב חרטומים. הנחתי שגם השניים
הנותרים שייכים לאותה קטגוריה. הרמתי יד מבויישת. "הגעתי
לקבוצה הלא נכונה" אמרתי תוך-כדי היבלעות בכסא. המנחה המתולתלת
התעקשה שאני פשוט מתכחש לעובדה שאבא שלי זה אבשלום, ושככל
שאשלים עם זה מהר יותר, כך ייטב לי. הבנתי שנכנסתי לדרך
ללא-מוצא. נעמדתי באיטיות. "אני ממש מצטער חברים, אבל אני באמת
לא 'בן של'. אבא שלי בכלל איש-מזגנים, יש לו חנות בעיר 'קור
ובניו בע"מ', סתם קשקשתי משהו על המדבקה כדי להתחפף מהר
מפקידת-הקבלה למטה. לא ידעתי שזה באמת משנה משהו. סליחה שוב".
התחלתי לפסוע לכיוון הדלת. "בהצלחה לכולכם דרך-אגב, באמת. במה
שלא תעשו. אני בטוח שתגיעו רחוק אם תרצו. לא שאתם חייבים או
משהו כזה. אף-אחד לא יתאכזב אם לא. בעצם תעשו מה שבא לכם".
המשכתי לפסוע לאחור, מלווה במבטים חלולים או לחלופין מאוד
כועסים. ללא ספק דיברתי מספיק יחסית לעובדה שאבא שלי סתם אבא
רגיל. הגעתי לדלת. נשמתי לרווחה ושאלתי: "דרך-אגב, מישהו יודע
אולי איפה החדר של נפגעי הפייסבוק?"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גמרתי!!
גמרתי!!







ילדה קטנה אחרי
הפעם הראשונה


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/8/08 18:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיא טבק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה