אדון הרגש ממתין
מחוץ לדלת חדר ליבי.
אדון הרגש דופק על הדלת בפעימות מחזוריות
כאורח מנומס הוא עומד
כובעו הרשמי בידו
אני מציצה בעינית
בוחנת את הזר המתדפק על דלתותיי -
ארשת נסיכות כבודה על פניו
אדון הרגש סבלן, אין הוא ממהר
כדמי הרץ בשליחות דתית בעורקיי ובוורידיי
לקיים את מצוות הלב.
אדון הרגש אינו רוצה להתפרץ
הוא מעדיף שאבחר לפתוח
בפניו את הדלת
ואתייחס אליו כאורח כבוד
כיאה לרגש אציל שכזה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.