|
"הרגע הטוב ביותר בחיים,
הוא זה שבו אתה מצליח
באמת להבין,
מדוע קורים לך כל הדברים
שקורים לך"
לורן היל
ואז,
אמרת בטלפון לפתע
שהתגעגעת
לכשסיימנו את השיחה
הרגשתי דחף
לא נשלט, לרוץ לשירותים
ולהקיא;
גם אתה כבר
מרגיש שפיניתי לך שוב
מקום?
בנשימה אחת
אחרת
הייתי בוחרת, לחיות
עצמי כד -
מות אחרת
ודאי הייתי
מאבטח בקניון
הייתי פותחת תיקים
מתשע עד חמש
ורואה לכולם
את הנשמה
ברחתי ממך עד אמריקה
עד תל אביב
אתה אומר:
"היי יפה, מה את דואגת
יש לך דירה שם עכשיו
רק תפני לי זמן
ואני בא לכמה ימים"
אני
כבר ארגנתי מקום במגירה
לנעליים שלך
ואחרי כל המין
המטורף הזה
אמרת:
"בטח נשכב גם בגיל שלושים"
אני שמעתי אותך
מקדיש
לי
עוד לפחות
(הרבה פחות)
עשר שנים
וחייכתי
בשתיקה
ראית אותי?
ככה,
ככה לבד
עושה
בכלל, אי פעם
ראית
כמה לבד?
אני לא
מצליחה
(לרצות)
לקלף אותך
ממני
שוכבת במיטה
שלי
במבצר החדש שלי
כשמחוץ לו, כל אנשי
תל אביב
שימנעו ממך
להגיע אליי
(השארתי
את הדלת
פתוחה)
בחרתי דווקא בעיר הזאת,
כי כאן הנסיעות באוטובוס
אינן הכרחיות
רציתי לא לכתוב אותך יותר
לעזאזל
אפילו
בשלב כל שהוא
שכנעתי את עצמי
שזה בעצם
אתה ששלי
ולא נהפוכו
היום אני יודעת,
אי אפשר להכניס
ריבוע ל
תבנית עיגול
זהו קשר
(כן, בהחלט)
שמעולם לא היה
אלא סקס
עמוק בתוכי,
תמיד ידעתי את זה
אני עצמאית עכשיו
חדורת מוטיבציה
תדבר אליי יפה
ובעיקר חדורה
והאבסורד הוא
שכל הצעדים ה
גדולים האלה
של
גדולים, שצעדתי
מורכבים מפסיעות קטנות
המנסות להרחיק אותך
מהלב שלי
08/02/08 ,02/02/08 |
|
|
ויהי שום? נו
באמת. ויהי אור
נשמע הרבה יותר
טוב.
הגורו יאיא מציל
את העולם מחושך,
שוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.