מור סהר / נשבעתי שאוהב לעולמים |
איך אז אמרתי
אתה הנשמה שלי
כך לחשתי
ועכשיו שהלכת
אני כול כך ריקה
לא אשכח את הלילות
בין כל התפילות
נשקת לשפתיי
שכבת מעל גופי, הרותח
שאיבד אותך משליטה
שכבת מעליי
אז עוד רצית להיות, אגדה.
לא אשכח את השקרים
שאמרתי לך
כדי להציל אותך מכאב
ואותך לאט לאט
נשבר.
לא אשכח אז שהעזת
ללכת לבין זרועותיה
ללכת ולנשק את שפתיה
אז באותם הלילות
שהיו קרים
בלעדייך
לעולם לא תדע שגם אז,
חשבתי על פנייך.
ועכשיו במראות כואבים
לראות אותך עוזב
ואיך זה שנשבעתי
שאוהב לעולמים...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|