שלוש שנים אני חוקר את פרפר "נימפית סרפד". כל שנה מגיע בחודשים
אוקטובר-נובמבר זכר ותופס את הנחלה הטריטוריאלית על המדרכה שליד ביתי. את
המקום הוא עוזב כדי לנדוד לאירופה באפריל. כך שיש לי מעקב במשך שבעה חודשים.
הזכר מגן בחירוף נפש על נחלתו ונלחם באחיו שגם בהם טבועה כמו g.p.s הנקודה על
המפה. הזכר המקומי נלחם ומצליח להגן על הנחלה... כל עלה נושר זוכה ללווי עד
הגיעו לקרקע. כל פרפר לבנין מלווה אחר כבוד אל מחוץ לנחלה אבל אם חודר זכר אחר
מאותו סוג זו מלחמה שנערכת תוך התרוממות ספיראלית באוויר וניגוח איש באחיו. מי
שמתקבלת בברכה זו הנקבה שלמענה בעצם הוא מגן על הטריטוריה. היא נמשכת אליו
בכוח פורומונים שמופצים באוויר מכתם בכנף העליונה. בשנה שעברה נמצא אחד האחים
מוטל מת על המדרכה. ערכתי ניסוי וקירבתי את כרטיס הביקור שלי שבו מצולם דור 1,
כלומר סבא של זה הנוכחי. הוא לא התרגש כלל. נראה שתנועה של צבע אדום מעוררת
אותו לתקוף את הפולש. אשמח לתגובות.