לבסוף הגבולות נמאסו,
נמסו והפכו תעתוע
סמוק,
עם ריח של רוך
וקמצוץ געגוע -
לא היה זה חלום, כי זכרתי
הכול
והכול שם היה
גם שלי גם שלה,
עורבבו בלי בושה
טעמים מתוקים,
של החורף, ידיים
וכמה מילים -
לא היה זה חלום, כי ראיתי
כמעט
איך חייכתי אני
בעיניה שלה,
והייתי קטן, מבוהל, מאושר
כלוא כפנינה בפינת
כלוב עינה:
עכבר, כלי משחק,
של אותה חתולה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.