[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מלחמת-העולם הראשונה; בעיצומו הקטל.
השטח כולו חפירים.
אלפי חיילים, בבוץ רגלם מתבוססת;
ירי; שורות-שורות נופלים.

פתאום, חדל הירי;
החיילים מהחפיר יצאו.
מסביב הושלך שקט;
"שלום, שלום!" אנשים צעקו.

הנה חייל מהחזית שב הביתה;
רואה, בעולם הכל השתנה.
נעלמו רוע-לב וגסות-רוח;
כל אדם חביב והגון נעשה.

פתאום רואה החייל,
זקן שבע-שנים ליד הדרך;
ניגש אליו ושאלו:
מה קרה עם האנשים ועם עולמנו?
שמא עיניי רק חלמו?

ואז הסביר לו הזקן:
הנך בגן-עדן. כל חייל הנופל בקרב
לכאן דרכו.
הוא המשיך בסיפורו ואמר:
אני בן אלפיים;
והוסיף, כי אריסטו שמו.

הוא אמר: שנינו בגן-עדן.
כאן הכל שונה מהארצי.
כאן אין מלחמות, אין מצוקה ועוני.
הכל חיים באושר להפליא.

ואז הורגשה מכה; נשמע נפץ.
החייל התאושש משנתו.
הוא הבין, המלחמה בלי-הרף נמשכת;
כל אשר חזה, חזה בחלומו.

בחלום ראה את המלחמה פסה;
בחלום אנשים חדלו מרשעם.
אך בהקיץ נמשך הקטל;
האימפריאליזם לא נסוג ממלחמת-עולם!



לפי רעיון של ליובומיר (שוחר-שלום)







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"זאת בית שמש
ילדה זאת בית
שמש."
"אין כמו בית
שמש בלילות"
"יא חביביבי כך
נראה הרחוב בבית
שמש"
"היי סימונה
מבית שמש"
"הי דרומה לבית
שמש"
"הטנדר נוסע
הטנדר פה רץ
מבית שמש עד עין
המפרץ"
"אני הולך אני
הולך אני הולך
לבית שמש"
"בית שמש שלי,
בית שמש לא תמצא
מקום כזה טוב"

יעקב פופק מארגן
ערב שירי בית
שמש.


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/2/08 10:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שמואל ירושלמי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה