ילד אל תבכה
אשתדל לנגב את דמעותיך ,
אנסה להבין את כאבך שדועך מיום ליום
בתוך מצע של סדין לבן וחתיכות של עץ
עכשיו רק אצלי נשארו השאלות
למה החלטת לעלות לכלי הרצח ביום דינך?
אנשים נוטים להרבות דיבור בבנאדם שמת
ולהגיד "הוא היה איש טוב "
"היה מוכשר" "כולם אהבו אותו"
אך אתה הית איש פשוט כמו כל בנאדם
שמח, צוחק, אנושי
אבל יותר מהכל חבר
איך אני יכול להיפרד?
אולי אתה הית יכול להגיד לי אם היית חי
תמיד ידעת לעזור במצבים כאלה
ועכשיו מה נשאר כמה תמונות בכניסת הבצפר
הן אף פעם לא ישקפו את אישיותך הדגולה
תמיד תשאר איתי פה בין צלע וצלע בגופי
חבר יקר
המונולוג הזה מוקדש לחבר יקר שנהרג בתאונת דרכים |
