שולחת בלשים הא? יא בתכלבה, מצאת לך עם מי להתעסק. כל הרטינות
והנדנודים האלה.  למה ככה ולמה ככה ומה אתה חושב לעצמך ומה היא
חושבת לעצמה וזה לא ילך ככה וזה כן ילך ככה ומתי תחליף לי את
האוטו ומתי תקנה ומתי תמכור ומתי תלך ומתי תבוא וכוס של האמא
הפולניה של האבא העורך דין ונוטריון ממשרד גורנישט מיט שייסה
שלו. ראבאק, עומדים לי בבניין שממול עם העדשות הארוכות שלהם
ומתעדים אותי, חושבים שלא רואים אותם הדגנראטים. צדוק אומר שהם
הפכו לבעיה בטחונית  ושמחר הוא הולך לנענע אותם קצת. עם מי אתם
חושבים שאתם מתעסקים? אם איזה אנשים אתם חושבים שיש לכם עסק.
עם חובבנים?  קחי את מה שמגיע לך ועופי לי מהפריים, מספיק זה
מספיק. רני הולך להביא אותה בעסקת השנה, עסקת הנצחון הגדולה
שלי וזאתי שולחת לי בלשים עם מצלמות. אני לא איתן אם אני לא
מראה לכל הנקניקיות האלה מאיפה משפריצה הלקרדה. אני חייב לשאול
אותו איך הוא מצליח לעשות הכל במין שקט כזה, להעלם בתוך החושך
ולחזור עם תוצאות, לזיין את כל העולם ולחזור עם חיוך של חתול
שליקק את כל החתולה. אני אראה לך מה זה ללקק את כל השמנת שלי,
גם כן שמנת. הכל עבודה קשה, לימודים, טכניון, מודיעין, קשר.
טייס הייתי יכול להיות היום, טייס.  עוד קורס ועוד תפקיד, עוד
התחנפות ועוד ליקוק תחת, קריעת תחת. ' הנה המנכ"ל שלי' וואלה
סמל סטאטוס נהייתי, "מנכ"ל". אני מנכ"ל ואת אשת מנכ"ל. את רבע
עוף ואני בורקאס ססססס..... לא מאמין שפעם הייתי חולה לך על
התחת, שהיינו מזדיינים כבר בחדר הכניסה, רק לחשוב על זה היום.
כמו מטורפים, בבוקר בצהריים ובערב עם כל המוצי פוצי שמוצי
קוקי, בטח נראינו כמו איזה מסוממים עם העיניים המבריקות שלך
והתשישות שלי. לא להאמין. היום אני כבר מעדיף לעשות ביד ולא
לגעת בך. תאמיני לי שלאבא שלי היה כלי כלי,  שלא העלה בדעתו
לעשות אותי באצבע או בכל אמצעי אחר.
ססססאמק החרמנות הזאת. 'ותביא איתך את שרונה, האסאדו יהיה
מאובטח ושום בלש לא יתקרב לרדיוס של עשרה ק"מ', מנייאק. שום
דבר לא נעלם מהעיניים שלו, לך תתעסק איתו. 'אתה בחיים שלך לא
תחזיק מעמד עם אף אשה'  למה  מה אני?  קזנובה אני? מה אני כזה
חרא שכולן תעזובנה אותי בסוף? ' בגלל ששום דבר לא מספיק לך.
עוד תפקיד, עוד כסף, עוד זיון, עוד עיסקה, עוד כסף, עוד כיבוש,
ועוד כסף עוד ועוד ועוד. האמביציה מסתירה לך את החיים'. תראו
תראו מי שמדבר, סמיילי בכבודו ובעצמו. מה סמיילי, קרלה בכבודו
ובעצמו, מפקד התזמורת הכחולה לבנה, הקומבינטור והסוחר, המרגל
והאקסקיוטר. שמענו, שמענו עליך יא מרגל מושלם שכמוך, גם אני
יודע עליך כמה דברים. למה אני תמיד מרגיש כמו ילד כשאני נפגש
איתו? כמו ילד שעשה משהו לא בסדר. אני הבוס שלו ולא להיפך.
בעצם חשבון ההוצאות שלו פתוח והוא בא והולך מתי שהוא רוצה, לא
כמוני עם כל הדירקטורים, מנהלי היצור והמו"פ, כל קריעת התחת
הזאת, כאב הראש והבתכלבה עם צווי האיסור יציאה מהארץ. מסתובב
לו בעולם כמו איזה אונסיס דמיקולו, מאה אלף פה חצי מליון שם.
'קח, תקרא ותגיד לי אם הם באמת רוצים לדעת' הוא מגיש לי ניר
כתוב בעפרון. בטח הם רוצים לדעת. צוחק עלי הבאנדם, בטח מדמיין
לעצמו את איתן מחלק את הנייר הרשמי של רה"ב עם הסמל למעלה לכל
האקס גנרלים ונציגי הציבור הפנסיונרים ותחת סעיף "הוצאות שווק"
מופיעה רשימה של תשלומי שוחד, חשבוניות מבתי זונות ומסעדות
שארוחה בהן עולה כמו הוצאה חודשית של משפחה ממוצעת. 'אתה הרי
לא חושב שאני יכול לפרסם את הסחורה בערוץ 2 או לקחת את שרי
ההגנה לארוחה ב"אבו אדהם",  נכון?' הוא מגכך לי. 'אני מבין
אותך אבל איך אני רושם את זה לצרכי מס הכנסה? אני צריך לפרט
ד'אמאת!'  עכשיו הוא נהייה לי ממש סרקאסטי 'בשביל זה עשו אותך
מנכ"ל! מה בסך הכל מבקשים ממך הא? קצת מנהיגות, קצת חזון וקצת
יצירתיות. תפעיל את הקבסה איתן, זה לא פתרונות הנדסיים, זה לא
8572 , לא מלמדים את זה באם איי טי, לא כתבו על זה שום תורת
לחימה ואסא טרף לא כתב לזה שום קוד אתי. קומפרנדה?'  בן זונה.
והעיניים האלה שרואות דרכך וההרגשה שאתה שקוף כמו לנגז'רי
צרפתי. בן זונה. אתה יכול להיות הכי טוב בעולם, להביא אותה
בכלים שאפילו האמריקאים עוד לא המציאו, לקצץ בעלויות, להעביר
יצור רכיבים לא מסווגים להודו, להביא עובדי קבלן אבל בסוף אתה
צריך למכור את זה למישהו וגם להרוויח ופה  נכנס רני, עושה כמה
נסיעות, נפגש אם כמה אנשים טווה רשת ורוקם מזימות. אני לא ילד
אני אבל לידו אני מרגיש קטן ועלוב. 'אני סוחר, לא תעשיין ולא
לוחם' הוא אומר לי יום אחד. ' אצלי מה שקובע זו שורת הרווח
לאחר כל עיסקה. הצעצועים שיוצאים מקוו היצור והדרך שבה הם
נוצרים מעניינים לי את הקוליטו, ובאמצעי מודיעין ולחימה  בדיוק
כמו בסמים ובזנות, ערוץ 2 וקורסים בשווק לא עוזרים. זה דומה
קצת לשוק של היהלומים עם הלחיצות ידיים ו"המזל וברוכה" רק שפה
מתעסקים עם צבאות וממשלות". איך הקיבוצניקית השרלילה מחזיקה
איתו מעמד איך? אין לי ספק שיש לו מושג או שניים על הרומנים
הקטנים שהיא מנהלת לו מאחורי הגב, היא הרי לא שונה מכולנו,
יודעת שיש לו עיניים שלש מאות שישים מעלות, והוא יודע שגם היא
לא פריירית ויודעת שבחו"ל הוא לא הולך רק לקונצרטים. אחד
מהחבר'ה שלי מהצבא סיפר לי פעם שהוא עשה אותה, אמר שהיה אחלה
אפילו שהיא מבוגרת ממנו באיזה עשר שנים. סיפר שמין הון להון
הוא דיבר איתה על בעלה והיא אמרה לו שהאהבה שהיא אוהבת את בעלה
לא קשורה בשום צורה לילדים כמוהו שהיא לועסת ויורקת מידי פעם.
'היא יפה ונעימה, מהמבוגרות המטופחות האלה שאתה נגנב עליהן בלי
שום קשר לזה שהתחת שלה כבר לא בגובה שהיה לפני חמש עשרה שנה.
'פתאום הרגשתי כמו טוי בוי צעצוע, וויברטור אנושי, ושלא תבין
לא נכון, הייתי כבר קצת מאוהב בה.' הוא מספר לי ואני מזהה
בעיניים שלו את המבט הזה שמעורבב בו געגוע וחרמנות, סוג של
מאוהבות שהנשים תמיד אומרות שהן אף פעם לא רואות אצלי ושבגלל
זה הן תמיד יודעות שאני חרא גם כשהן נותנות לי צ'אנס. תוך כמה
דקות אני אקבל את הטלפון שהאלמירנטה  נחת ושהכל עובד לפי
התכנית. רני יקח אותו מחר לסיור בירושלים וים המלח ואחר כך
נעשה איזה סיבוב במעבדות ובמפעל עם כל ההוקוס פוקוס והממבו
ג'מבו. נחתום, ובחודש הבא הם יקבלו את שתי המערכות הראשונות.
וואלה אני חרמן רצח, איפה שרונה כשאני צריך אותה איפה. 'גם סקס
זה סוג של מסחר' אמרת לי יום אחד, קונים ומוכרים, הצע וביקוש'
'מי כמוך יודע, מסדר נערות ליווי לכל החשובים שמגיעים לתל
אביב'  אני עונה לו. 'אני מקווה שאתה מקשיב לעצמך לפעמים'
ענית לי. זה היה בנסיעה ההיא לאתר הניסויים בנגב, לא יכול שלא
לשכוח. אתה נוהג, היו"ר המטומטם לצידך ואני ושרונה מאחור, היא
עושה את עצמה ישנה והיד שלי בתוך הגי'נס שלה ממש על הכוס
הריחני שלה. אני מסתכל על המראה הקידמית ורואה את העיניים
הקרות שלך. שרונה פותחת עיניים ואני מושך את היד חזרה, שם לב
לחיוך הנצחון הקטן שלה כשהיא מבחינה שהזיין עומד לי. 'לא הכל
נראה כמו החיים העלובים שלך, לא הכל נקנה ונמכר בכסף, סקס
שנקנה במזומן, שווה לאוננות משודרגת. סקס שנקנה ונמכר בחיזור,
בחנופה, בידידות, בשקרים, בהחלפות, ברגשות, לסקס כזה יש משמעות
אחרת לגמרי'.  ו'מה עם האהבה?' פוצה שרונה את הפה המתוק שלה.
'אהבה זו מילה גדולה שאף אחד לא באמת מבין. אם מישהו היה מבין
בה משהו אז כל המשוררים היו נשארים מובטלים וסוחרי האהבה היו
עושים ממנה כסף כזה שאפילו בשוק הנפט לא עושים'. 'איך הם היו
עושים ממנה כסף?' אני שואל והוא מסביר לי שכולם רוצים אהבה,
שכל שיר שאיזה ילדה או זקנה כותבות, זה על הרצון לאהבה, שיש
גברים שמוכנים לעבור את האטלנטי בשחיה כדי להגיע אליה או כדי
לברוח ממנה. 'לפי חוקי ההצע והביקוש זו הסחורה הכי חמה, אפילו
יותר מנשק סמים  ונפט', רק אלוהים כמעט משתווה אליה כסחורה.
שרונה מביטה פעם בו ופעם בי ונראה שהיא לא כל כך מבינה על מה
אנחנו מדברים. לך תסביר לכוסית בלונדינית את חוקי השוק החופשי,
את הקשר בין סמים ונפט לאהבה אאיך אלוהים פתאום מופיע בטלנובלה
הכלכלית הזאת,  בלתת ראש ולהרים רגליים היא מבינה הרבה יותר
טוב. 'אהבת פעם את אישתך?' היא שואלת אותי בבלונדיניות, תערובת
קטלנית של טיפשות חוצפה ותמימות. 'כמו  ששמעת אפילו רני שיודע
כמעט הכל, לא מסוגל להגדיר אהבה והוא פורט אותה  למיליונים,
אבל פעם היינו חולים אחד  על השני, כרגע המצב הוא כזה  שהייתי
רוצה לראות אותה מתרסקת עם הג'טה החדשה שקניתי לה בימבה כסף
לתוך איזה עמוד בטון.'  'והיא היתה רוצה לראות אותך בחדר קטן
ועלוב בדרום העיר מגולח מכל שקל שאיי פעם הרווחת או הוצאת
מהאבא שלה' עונה לי רני החכם באדם. פתאום שרונה צריכה פיפי כי
בנות תמיד צריכות פיפי כשמתחיל להיות מעניין ואנחנו עוצרים
בצומת בית קמה לקפה ושרותים.  "מי רוצה? צדוק? תעבירי. כן
צדוק.................באמת?...................והם
עצורים..............בוואדי שאין סיבה אם זה מהכוון של
רוחמה............העיקר שזה לא מאלה...........שתלך
להזדיין...............אתה צוחק..............השכבתם להם את
הג'פ על הג'אנטים? ............הגזמתם קצת................בסך
הכל גם הם צריכים פרנסה............החרימו להם את
הזכרונות?................אתה גדול צדוק....קבל מברוק, המדליה
בדרך."  רני הביא אותו לחברה, יצירתיים החבר'ה האלה, מסכן מי
שנופל לידיים שלהם. העניינים מתחילים להסתדר, רני מביא את
הלקוח, מחרתיים חתימה. ניצחון קטן על רוחמה בגיזרת משרדי
החקירות, סיכוי סביר שרוחמה תרכב הלילה על רמבו, עם קצת מזל
יהיו לי מחיאות כפיים בדירקטוריון בשבוע הבא ואסאדו בקיבוץ, עם
הלהקה שלשה ארגזי קברנה מרלו וחרמון לבן מהגולן לא רע, לא רע.
בבית קמה, ממש בחניה אתה ניפגש לי פתאום עם איזה קיבוצניק
ארגנטיני אחד. איזה חיבוקים? איזה חיוכים? יא וואראדי! זה רני?
הקול? המרגל הקשוח? נדהמתי, לא מכיר אותו  כזה. אחר כך הוא אמר
לך שאם גראסיילה שומעת שהיית בסביבה ולא נכנסת, ("באתה יודע
שאני לא יכול משקרת לאישתי"), היא חותכת לך את הוואבוס. מסתבר
שהגרסיאלה הזאת מפחידה יותר מאיסר הראל ותוך חמש דקות כבר
היינו בקיבוץ הזה של פאבלו ה"אסדור",ככה קוראים לאיש שצולה את
הבשר אמרת לי. זו הפעם היחידה שהצלחתי להציץ עליך, לראות אותך
חלש, ערום, חשוף במקום שכנראה היה פעם מבצר הבית שלך. החמלה
שראיתי כשנפגשת עם הזקנה, החיבוקים עם גרסיילה, מבט התעוב
שראיתי כשפגשת איזה קשיש על אופניים והפגישה עם הנער הנכה.
'תכיר את רונן אמרת' לי, ואני לחצתי יד מעוותת קצת של ילד שהיד
הזו היתה הדבר היחיד שפעל אצלו. כל הדרך חזרה לתל אביב אנחנו
שומעים את הפיאצולה הזה שלך, שרונה ישנה עאלק, מרוחה עלי כמו
שוקולד שחר ואני מהרהר לי שבעצם אתה לא בנזונה אמיתי, אתה כולך
זיוף אחד גדול ושהחרא האופורטוניסט האמיתי, וזה שבסוף יתן לך
בעיטה בתחת, זה רק אני, איתן. איך שאני תופס תחת, פתאום אמרת
לי : 'אתה בטח חושב שאתה ואני כאלה עשירים וחשובים , איכו דה
פוטאס דה לה מיירדה שמסובבים את העולם על האצבע, אז יש לי
חדשות בשבילךאיתניקו. רונן הנכה שמשמר ומספר סיפורים, דיתה
הזקנה שגידלה באהבה עשרות ילדים לא שלה,  וגם נגה אישתי
שמסוגלת להכיל בנזונה כמוני הם הרבה יותר עשירים וחכמים ויפים
וחזקים וחשובים  ממך וממני ומכל החארות  מהדירקטוריון וכל
הגנרלים והפוליטיקאים המחורבנים שאנחנו מסתובבים איתם. מי שלא
מבין את זה, ואין לו דיתה וגראסייאלה ורונן ונגה ופאבלו ויוש
ורותי משלו, ישאר סתם חרא. ואני חרא אבל לא סתם חרא. אז איך זה
אצלך, איתן?'