הנגיעה בכריכת הספר שעטפת במו ידייך
משיבה זרמי אוויר בין כנפיי, כרוח מן הים.
נוצה אחת מתנתקת משורשה
מיותמת מכנף,
גורלה - כשל עלה בשלכת.
זיכרון - גם הוא נגיעה, טבילה עדינה בחוויה שנמסה.
אטבול ידי במימי נחל הקסמים הזורם
בערוץ העמוק שנסלל במבטינו.
הנוצה תפליג בין פלגי הנחל,
תעבור בשער אצבעותיי
ותלטפני ברוך זך
מוקדש לנדב |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.